ביום שישי היה את יום המישפחה אבי בא איתי וישר הלכנו למיפגש עים הסופרת נאווה מקמל עתיר במיפגש היא סיפרה על שני ספרים הספרים שקארנו היא סיפרה על העדי של עדי והאיחור האחרון בהעדי של עדי מסופר על ילדה בזמן השואה שמנגנת על פסנתר וכישרונית אימה מורה לנגינה הנאצים באו לעיר שלהם וגנבו את כול הרכוש היא שמה שרשרת מי זהב בתוך הפסנתר וברחה היתה אישה נוצריה שהיילדה שלה למדה אצל אימה והיא לקחה אותה לכנסייה והיא היעימדה פנים שהיא אילמת ועברו שלוש שנים והמלחמה היסתיימה והיא יצאה מהכנסייה ועמדה לאחר חמש שנים היא מצאה הורייה
ולאחר 20 שנה היא בתזמורת בישראל הייתה לה הצעה לסיבוב הופעות בגרמניה היא היתלבטה אבל היא החליטה שתסע והסיבוב הופעות היה מוצלח והם ניכנסו לבית הקפה והיא ראתה את הפסנתר שלה וניגנה וכולם מחאו לה כפיים והיא ביקשה עזרה מאיש שהיה לידה ליפתוח את הפסנתר והם פתחו והיא מצאה את השרשרת שלה אבל בעל בית הקפה לא היסכים לימכור את הפנתר במחיר הגון והוא נישאר בפינה עד היום
ולאחר 20 שנה היא בתזמורת בישראל הייתה לה הצעה לסיבוב הופעות בגרמניה היא היתלבטה אבל היא החליטה שתסע והסיבוב הופעות היה מוצלח והם ניכנסו לבית הקפה והיא ראתה את הפסנתר שלה וניגנה וכולם מחאו לה כפיים והיא ביקשה עזרה מאיש שהיה לידה ליפתוח את הפסנתר והם פתחו והיא מצאה את השרשרת שלה אבל בעל בית הקפה לא היסכים לימכור את הפנתר במחיר הגון והוא נישאר בפינה עד היום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה